שעמום? זה מעניין!

סריקה של המאמר. הטקסט המוצג בתמונה מופיע בשלמותו במאמר כאן

הצגת הסריקה בדף נפרד עם אפשרות להגדלה

ראיון עם דוקטור ענת רפפורט, מתוך מאמר של דפנה ארד שפורסם בעיתון לאישה, ב-1 לאוקטובר 2017

"החלטתי להקדיש את הדוקטורט שלי לשעמום, כי לאורך כל תקופת הלימודים שלי השתעממתי", מודה ד"ר ענת רפופורט, פסיכולוגית תעסוקתית מתל אביב. "גדלתי בירושלים, בגיל תשע המשפחה שלי טסה לשבתון מדהים בבריטיש קולומביה ואז חזרנו לארץ ורשמו אותי לגימנסיה העברית ברחביה. הנפש שלי הייתה צמאה לאמנות ולתרבות, אך אלה לא היו התכנים שנלמדו שם. הוריי כימאים (אבי הוא פרופסור לכימיה), אחיי מהנדסים, והרגשתי שאין לי ברירה, אני חייבת ללמוד. אז למדתי ערבית ומזרחנות בהקבצה מוגברת, הייתי תלמידה מעולה עם ציונים גבוהים אבל ממש סבלתי. בעיקר קינאתי במיכל, חברתי הטובה שהוריה שלחו אותה לאקדמיה למוזיקה. לא רציתי לחוות את עצמי כנערה כועסת, אז העדפתי לקרוא לזה שעמום וכך זה נמשך. קראתי המון ספרים כדי לברוח מהיום־יום. אחר כך שירתי בצבא כצפ"טית, ולמרות שהיה לי נורא משעמם יצאתי לקצונה וחתמתי על שס"נ (שירות סדיר נוסף). רק באוניברסיטה החיים שלי חזרו להיות מעניינים".
ודווקא אז החלטת לחקור את השעמום?
"כן. בדוקטורט ממש לא השתעממתי. השלמתי לימודי פילוסופיה, זה היה קשה ומעניין וכתבתי על הנושא כמעט בלי להסתמך על עבודות אחרות. כשיוצרים משהו יש משמעות".
לאיזו מסקנה הגעת?
"שעמום הוא נושא משמעותי שדורש התייחסות בשוק העבודה, במערכת החינוך ובמשרד הרווחה. אני הכנסתי אותו לתחום העיסוק שלי - הייעוץ התעסוקתי. בתחום הזה אין כלים שבודקים מה מש־ עמם אותך, רק כלים ששואלים מה מעניין אותך. אי־אפשר להסיק שאם משהו לא מעניין אותך הוא משעמם אותך - זה רגש אחר. "השעמום שם זרקור על עצמך, הוא מלמד אותך מי אתה ומה אתה ומדגיש מה אתה מחפש בחיים ומה הן התשוקות שלך. שעמום לא צץ סתם. מי שמשתעמם צריך לשאול את עצמו מתי זה קורה לו ומדוע, כדי להבין את המצב לעומק. ולפני הכל עליו לזהות את סוג השעמום".
אילו סוגי שעמום יש?
"בדוקטורט שלי סיווגתי את השעמום לארבעה סוגים. הסוג הראשון והעמוק ביותר הוא שעמום קיומי, שמלווה תחושה של חוסר משמעות לחיים. זה שעמום מאוד נוכח בתקופה שלנו, ועד שלא תמלא את חייך בתוכן משמעותי לא תצא ממנו. עוד סדרת טלוויזיה ועוד אפליקציה לא יעשו את העבודה. הסוג השני הוא שעמום יומיומי, שמופיע, למשל, בזמן שצופים בסרט משעמם או כשמבצעים מטלה משעממת. זה שעמום שיש לו התחלה וסוף. הסוג השלישי הוא שעמום כמצב רוח, ימים שבהם קמים משועממים. הסוג הרביעי הוא שעמום הגנתי, שבו אנחנו מתחבאים בצל השעמום כדי להגן על עצמנו מפני דיכאון, תסכול, חרדה או תוקפנות".
אנשים מוכנים להודות שהם משועממים?
"הייתה לי חוויה מעניינת במהלך הכנת הדוק־ טורט. הרבה אנשים סירבו להודות שמשעמם להם, בעיקר מבוגרים מבני דור המייסדים, שמבחינתם, אם משעמם נקים עוד קיבוץ בנגב. הרי הבטלה היא חטא ביהדות ובנצרות. לעומתם, בני דור ה־Y יגידו שמשעמם להם והורים מהדור הזה יודו שמשעמם להם עם הילדים".
האם שעמום יכול להוביל לגילויי אכזריות?
"כן. שעמום יכול להיות הרסני מאוד ולגרום לתהליכים קשים. בארץ כבר קרו רציחות על בסיס שעמום של נוער וגם מלחמות. הרי זה נורא מרגש".

מכת חשמל עדיפה על שעמום

רפופורט מודה שכשהתחילה לעסוק בעבודת הדוקטורט שלה בתחילת המילניום, נושא השעמום לא עניין אף אחד. אבל כעת המצב שונה. כתבי עת מדעיים ועיתונים חשובים בארצות הברית, ובהם מגזין "אטלנטיק", הקדישו בשנים האחרונות מאמרים ארוכים לתופעה המפתיעה הבאה: איך קורה שדווקא בשנים האחרונות, שבהן מהפכת הסלולר הנגישה את כל נפלאות עולם הבידור לקצות
האצבעות שלנו, בעידן שבו אף נוסע באוטובוס לא מרשה לעצמו לבהות מהחלון אלא טומן את ראשו במסך הקטן, שאפשר לקפוץ בין שיחות 20 במקביל - חקר השעמום הפך לנושא חם באקדמיה.