חוויות מקצועיות של עורכת דין

לפני למעלה מ-25 שנים בחרתי ללמוד משפטים. הסיבות היו מגוונות: החל ברצון ללמוד משהו פרקטי שאפשר "לעשות איתו משהו" כלשון ההורים (והכוונה היתה כמובן ליכולת להתפרנס לאחר סיום הלימודים) והמשך בסיבות נוספות כגון: אני טובה יותר במקצועות ההומניים, אני רוצה לעשות שימוש בכלים של כתיבה שיקבלו תרגום לחיי המעשה ואם נודה על האמת – ברקע נוספה גם ההילה ששרתה (ויתכן שעודנה) על מקצוע עריכת הדין ונוצרה בעיקר על ידי צפייה בדרמות טלוויזיה אמריקאיות.

במבט לאחור - האם הציפיות התממשו? האם בחרתי נכון? האם אתם עומדים לבחור נכון?

נתחיל בלימודים ובהכשרה למקצוע: לימודי עריכת הדין שמו דגש על פיתוח יכולות אנליטיות ושכללו כישורים של ניתוח והבנה של אירועים בראייה משפטית. לימודי המשפטים היוו ארגז כלים ונקודת מוצא ראויים ונכונים לתחילת הלימודים בפועל. כלומר, הלימוד וההכשרה דה-פקטו רק מתחילים עם סיום הלימודים, כמו בהרבה מקצועות אחרים, ומתבצעים למעשה החל מתקופת ההתמחות ובמהלך שנות העבודה הראשונות כעורך דין. במאמר מוסגר אוסיף כי גם עורכי דין ותיקים נמצאים בתהליך למידה מתמיד, שנובע פעמים רבות משינויי חקיקה ופסיקה ומשינויים שמתרחשים חדשות לבקרים בעולמנו הדינמי והדיגיטלי, כולל יצירה של תחומי התמחות חדשים שלא היו קיימים בעבר.

תחום ההתמחות

חשוב לדעת כי במקרים רבים מקום ההתמחות בו תבחרו ישפיע על תחום עריכת הדין בו תעסקו בעתיד (משפט מסחרי, נדל"ן, ליטיגציה וכיוצ"ב). איני טוענת כי מי שבחר להתמחות בפלילים לא יוכל לעסוק במשפט מסחרי בעתיד, אך – מטבע הדברים, עורכי דין רבים ימשיכו בתחום המקצועי בו התמחו בתחילת עבודתם המשפטית.

סביבת העבודה

שאלות נוספות שעולות לפני ההתמחות ולאחריה הן: האם לעבוד במשרד עורכי דין או במחלקה משפטית בחברה? האם לעבוד בסקטור הפרטי או שמא לבחור בסקטור הציבורי (כגון עבודה בפרקליטות או במשרד ממשלתי). הבחירה שלי היתה בסקטור הפרטי ובמהלך השנים עבדתי כעורכת דין הן במשרד עורכי דין והן בחברות. במבט לאחור אני יכולה לומר כי תמיד השתדלתי לבחור במקום עבודה עם מוניטין של אווירה נעימה בין העובדים ויכולת שיתוף ופרגון הדדיים וכי אלו השפיעו יותר על איכות החיים שלי לעומת עצם סיווג מקום העבודה לסקטורים, משרדים או חברות.

קריירה והצלחה

לאחר כמה שנים כשכיר במקצוע תעלה לא פעם השאלה: האם אני רוצה להישאר שכיר, האם אני רואה במקום העבודה הנוכחי שלי אופק להתקדמות למעמד של שותף או שאולי אני רוצה לפרוש כנפיים ולהקים לבד או עם אחרים פרקטיקה משפטית משלי. כך או כך ההצלחה (ומיד נתעכב על מושג זה), כמו במקצועות רבים, תתבע שעות עבודה ארוכות, זמינות כמעט מתמדת לצרכי הלקוחות וזמני תגובה מהירים לביצוע המשימות השונות שהגדיר הלקוח.

כמה מילים על הצלחה – ככל שההגדרה של הצלחה מתבססת על תגמול כספי, יוקרה ועיסוק בתיקים, עסקאות ומקרים מורכבים שמתפרסמים באמצעי התקשורת, ברוב המקרים תדרשו, לפחות בשנים הראשונות לעבודתכם ואף לאחר מכן, להשקיע את מרבית זמנכם בעבודה. יכולת אישית לעמוד בלחצים תתקבל בברכה בדרך להצלחה הנ"ל. אבל – קיימות גם משרות נוספות בשוק העבודה של עורכי הדין והן אולי זוהרות פחות מבחינת תחומי העשייה והתגמול הכספי, אבל מתאימות יותר למי שאינו נושא עיניו למסלול קריירה נוצץ, תובעני ולחוץ.

אחזור לשאלות בהן פתחתי ואשתדל להשיב: אכן למדתי לפני למעלה מ-25 שנים מקצוע שמאפשר לי להתפרנס בכבוד תוך מענה ליכולות ולכישורים שלי. במובן הזה בחרתי נכון ואין זה מעט.
יתרון נוסף אותו אוסיף לסיום ממרום גילי: מקצוע עריכת הדין משלב במרבית המקרים אינטראקציה מתמדת עם לקוחות (מחוץ לארגון או בתוך הארגון) וצורך במתן ייעוץ נכון ומותאם לצרכי הלקוח. כל אלו הופכים את מקצוע עריכת הדין למקצוע שבו הניסיון וההתמקצעות עם השנים הינם יתרון ולא חסרון וזאת בניגוד למקצועות בהן העובד עלול למצוא את עצמו בגיל צעיר יחסית לפחות רלבנטי.
ואחרונה חביבה –ההילה שסביב המקצוע: המממ....אותה כדאי להשאיר לסדרות הטלוויזיוניות ☺.